החלטה בתיק ה"פ 40236-09-12

לפניי בקשה לדחיית התובענה בתיק 40236-09-12 על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, ולחלופין מבוקש להעבירה לבית המשפט לענייני משפחה. עוד מבוקש, לחלופין, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך רגילה, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט זה.

אדון בבקשה זו יחד עם בקשה נוספת להעברה מבית משפט זה לבית המשפט לענייני משפחה מחמת היעדר סמכות עניינית שהוגשה בתיק 45580-05-12. המבקש וחלק מהמשיבים זהים בשני תיקים אלה, מדובר באותה משפחה ונראה שקיימת חשיבות להחלטה אחידה. הכל כפי שיפורט ויובהר להלן.

1.                    רקע וטענות הצדדים

לעניין תיק 40236-09-12:

(א)                המבקשים 1-3 והמשיבים 1-5, שכולם אחים, הם יורשיהם של המנוח יוסף שער ז"ל (להלן: "האב המנוח") ושל מרים שער (להלן: "האם המנוחה"). הנכס נושא תובענה זו (להלן: "הנכס") הינו נכס מקרקעין שכתובתו רחוב שבזי 14, נתניה, הידוע כגוש 8257, חלקה 79.

(ב)                המשיבים הגישו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה עותרים הם למחיקת צו ירושת האב המנוח שנרשם על פי שטר 7078/03 וצו ירושת האם המנוחה שנרשם על פי שטר 23000/08. כן עותרים הם לרשום את שיעורי הבעלות בנכס כפי שהם מפורטים בתובענה בהתבסס על פסק דינה של כבוד השופטת דרורה פלפל מיום 19.1.2000 ב ת"ע 2964/83 (להלן: "פסק דינה של השופטת פלפל" או "פסק הדין").

(ג)                  בתשובתם לתובענה זו העלו המבקשים טענות מקדמיות להיעדר סמכות עניינית וכן טענו שהתובענה אינה ראויה להתברר בהליך של המרצת פתיחה אלא בהליך של תביעה רגילה.

(ד)                לטענת המבקשים, משעותרים המשיבים למחיקת צווי הירושה של האב המנוח  ושל האם המנוחה, הרי שלפי הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה") - תובענה לפי חוק הירושה בכלל, והתובענה דנן - שעילתה סכסוך בתוך המשפחה - תידון בבית המשפט לענייני משפחה. כן טוענים הם שמאחר שהתובענה סבוכה ומצריכה עדויות וראיות רבות, אין היא ראויה להתברר בהליך של המרצת פתיחה ויש להעבירה להליך של תביעה רגילה.

(ה)                המשיבים טוענים מנגד כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט זה, שכן מהות התביעה אינה "ביטול צו ירושה" ואינה נובעת מסכסוך בתוך המשפחה, כפי שטענו המבקשים, אלא תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין לצורך אכיפת פסק דינה החלוט של השופטת פלפל, ולכן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט זה.

כן טוענים המשיבים שאף אם קיים סכסוך קודם בין הצדדים הרי שהוא קיים בין המשיבים 7-8 שאינם בני משפחה, לבין המשיב 1.

(ו)                  המשיבים ממשיכים וטוענים גם שבית משפט זה כבר דן והכריע בעבר בהשלכות הרישומיות של התובענה במסגרתה ניתן פסק דינה של כבוד השופטת פלפל, וכי בית המשפט לענייני משפחה כבר קבע בעבר שאינו מוסמך לדון ביישום פסק דין זה.

(ז)                 לעניין אי התאמת ההליך למסגרת של המרצת פתיחה טוענים המשיבים כי התובענה אינה סבוכה כטענת המבקשים, אלא 'פשוטה', שעניינה חלוקה מתמטית של הזכויות בקרקע נוכח פסק הדין של השופטת פלפל, ולכן אינה מצריכה הבאת ראיות כלשהן שכן היא מבוססת כולה על פסק דין חלוט. ההליך הראוי לה הוא הליך של המרצת פתיחה ולא תביעה רגילה.

    לעניין תיק 45580-05-12:

(ח)                המבקש והמשיבים הם אחים הרשומים כבעלים של חלקים ממגרש בבעלות משותפת המצוי במכמורת, והידוע כחלקה 8 בגוש 10576 (להלן: "המקרקעין"). היקף השטח המשותף הרשום על שם הצדדים מסתכם ב- 1000 מ"ר (להלן: "השטח"). השטח האמור, נרכש על ידי המבקש, המשיב 1 ואביהם המנוח בשנת 1964. חלקו של האב נרכש עבור המשיב 2 אשר באותה עת היה קטין.

(ט)                בתובענה שהגיש, טען המשיב 1 (התובע) שעל אף שבהסכם הרכישה מיום 16.6.1964 נרשם כל אחד מהרוכשים כבעלים של שליש מהשטח, הרי שבפועל, וכפי שחתמו הצדדים ושאר אחיהם בהצהרה בלתי חוזרת מיום 29.7.1984 (להלן: "ההצהרה הבלתי חוזרת") - הרי שחלקו בשטח מסתכם ב- 500 מ"ר ואילו חלקם של המבקש והמשיב 2 מסתכם ב- 250 מ"ר כל אחד, היינו חצי מהשטח שייך לו וחצי מתחלק בין שני אחיו. לטענתו, פנה לאחרונה לאחיו - המבקש והמשיב 2 בבקשה לתקן את הרישום במקרקעין בהתאם לחלוקה הפנימית ביניהם, אולם נתקל בסירובו של המבקש לתיקון כזה. לפיכך עתר המשיב 1 למתן צו הצהרתי הקובע כי הוא הבעלים של מחצית מהשטח, ואילו המבקש והמשיב 2, הינם בעלים של רבע מהשטח כל אחד, וכן להורות לרשם המקרקעין בחיפה לתקן את רישום חלקי הצדדים במקרקעין.

(י)                  ביום 26.2.2013 הגיש המבקש את הבקשה דנן להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה מחמת היעדר סמכות עניינית. לטענתו, משעניינה של התביעה בסכסוך משפחתי בין אח לאחיו, הרי שנוכח חוק בית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

(יא)             עוד טוען המבקש כי מחמת שהתביעה נוגעת גם לדיני הירושה - שכן חלקו של האב המנוח חולק לכל ילדיו בהצהרה הבלתי חוזרת, לעיל - הרי שנוכח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תביעה לפי חוק הירושה נתונה לסמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה.

(יב)              בתשובתו טוען המשיב 1 ששורש התובענה אינו בסכסוך בתוך המשפחה כפי שטען המבקש, אלא בתביעה לחיוב המבקש לכבד את התחייבותו ב'הצהרה הבלתי חוזרת' עליה חתם, ומשכך הרי שהסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט זה.

(יג)               עוד טוען המשיב 1 שיש לדחות את בקשת המבקש נוכח פסיקות בית המשפט העליון שלפיהן העלאת טענה להיעדר סמכות עניינית בשלב מאוחר, לאחר שבית המשפט קיים דיון בתיק - עשויה להיחשב כחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט, ובמיוחד במקרה דנן לאחר שבדיון ביום 14.10.2012 טען ב"כ המבקש עצמו שאין להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה.